החלטה בתיק ע"א 10457/04

1.        בפני בקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון בסך 15,000 ש"ח וזאת לאור העובדה כי לדברי המבקש, בית המשפט קמא הורה על הפקדת סכום של 3,000,000 ש"ח בתוספת הוצאות ושכ"ט בחשבון נאמנות. ממילא, כך נטען, אם ידחה הערעור והמבקש יחויב בהוצאות, יועברו אלה מהסכום המופקד. משיבות מס' 1 ו - 2 מתנגדות לבקשה. לדבריהן, הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. כמו כן, אין הבקשה מגלה עילה. כל שטוען המבקש הוא כי סכום מסוים מופקד בחשבון נאמנות ואולם אין די בכך לשם מתן הפטור. בנוסף, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להראות כי קיים סיכוי ממשי להצלחת ערעורו. יתר על כן, לא רק שדין ערעורו של המבקש להדחות אלא שהמשיבות מצידן הגישו ערעור מטעמן ורב הסיכוי לקבלו. משיבה מס' 3 מתנגדת אף היא לבקשה. היא טוענת, כי אין ממש בטענתו של המבקש כי נמצאים בחשבון נאמנות כספים שהפקידו המשיבים בסך של 3 מיליון ש"ח, ומכספים אלה, ניתן לגבות את הוצאות המשפט. כך, שכן כספים אלו כפי הנראה יוחזרו למשיבים, אשר הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. משכך אם יפסקו הוצאות משפט לטובת המשיבים, לא יהיה למשיבים אפשרות לגבות את הכספים בגין הוצאות משפט. זאת ועוד, בהליך דנן יש ישנה חשיבות רבה עוד יותר בהפקדת העירבון בשל העובדה שהמבקש איננו תושב ישראל, אלא תושב האזור ומתגורר בכפר הסמוך לשכם. בנסיבות אלו יתקשו המשיבים לגבות מהמבקש את הוצאות המשפט שיפסקו לטובתם. לבסוף, המבקש לא טרח לנמק מהם סיכוי ערעורו להתקבל וממילא לא עמד בנטל להראות כי קיים סיכוי ממשי להצלחת ערעורו.

3.        לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובערעור. נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן, סכום המגיע למערער מידי המשיבים יכול לשמש בתורת עקרון כערבון בהליך שכן אם יחויב המערער בהוצאות ניתן יהיה לקזז את החיוב מן החוב של המשיב למערער. אולם, אפשרות זו קיימת - במסגרת חלופת הערבון - רק כאשר קיזוז זה הוא וודאי ואינו כפוף לתנאים חיצוניים אם באשר לקיום החוב ואם באשר לשיעורו ביחס לשיעור הערבון. סכום של 3,000,000 ש"ח בוודאי עולה על סכום הערבון שנקבע. בפסק דינו של בית המשפט קמא נקבע כי המשיבים חבים בשיעור פיצויים העולה אף על סכום זה. הסיבה היחידה שלא לאפשר קיזוז כאמור של הערבון מסכום זה היא הטענה של המשיבים כי הם הגישו ערעור מטעמם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא הליך זה וממילא הסכום האמור שנוי על כן במחלוקת ולא ניתן לקזזו. אכן, עצם העובדה כי הוגש ערעור על החיוב יכולה להשמיט את היסוד תחת הקיזוז כחלופת הערבון, שכן החוב של המשיב למערער אינו וודאי. אולם, במקרים כגון המקרה שבפני יש לדידי להבחין בין ערעור מטעם המשיב המכוון לנושא החבות ובין ערעור לגבי גובה הנזק. ערעור על החבות - כי יתקבל - ישמוט את הבסיס תחת כל חיובו של המשיב למערער. במצב זה אכן אין זה ראוי לאפשר למערער ליתן הסכמה לקיזוז תחת הפקדת הערבון. לעומת זאת, ערעור על גובה הנזק אינו משמיט את כלל החוב אלא עוסק בשיעורו. במצב זה יש לבחון אם נותר סכום פיצוי - חוב של המשיב למערער - שאינו שנוי במחלוקת והיכול לשמש תחליף ערבון. המשיבים לא הבהירו בפני מהם הערעורים שהוגשו ואם סבים הם על עצם החבות או על גובה הנזק. ממילא לא ברור מתגובתם מדוע הסכום שהופקד בחשבון הנאמנות הוא מותנה או שנוי במחלוקת באופן שלא יאפשר קיזוז עתידי של 15,000 ש"ח הוצאות משפט. במצב דברים זה, נחה דעתי כי דין חלופת הערבון להתקבל. המערער יפקיד בבית המשפט, תוך 7 ימים מעת ההמצאה, הודעה מטעמו לפיה הוא מתיר למשיבים לקזז מחובו כלפיו עד 15,000 ש"ח בגין הוצאות שיפסקו לטובתו, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק. בהיעדר הפקדה ידחה הערעור ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ה בטבת התשס"ה (6.1.2005).

                                                             יגאל  מרזל

                                                                  ר ש ם 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: